"וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש עד צאתו" הירושלמי מבאר כי כלשון "כל אדם" בא לרבות גם מלאכים שנאמר עליהן כי פניהן פני האדם. מפני מה נאסר על המלאכים להיות בבית קדשי הקדשים בעת כניסת הכהן הגדול?

הגדרת הקדושה היא הבדלה והפרשה, חפצי הקדש הם חפצים שהוקדשו ומובדלים רק לשימוש הקדש בית המקדש, כמו כן קידושין ועוד.

כניסת הכהן גדול לקדש הקדשים ביום הכיפורים הוא הרגע הכי קדוש ומובדל מג' בחינות, קדושת קדושת האדם-כהן גדול. המקום-בית המקדש. קדושת הזמן-יום הכיפורים. האדם הכי קדוש במקום הכי קדוש וברגע הכי קדוש. השעה כה קדושה ונעלית שאין לשום בריה להיות בה, חלק מהקדושה של רגעים נעלים אלו הוא המיוחדות של הנוכחים בה.

רבי מאיר שמחה מדוויסנק בספרו "משך חכמה" (בראשית כא יד) מרחיב זאת כי שעת היחוד האמורה איננה רק בזמן כניסת כהן גדול לקדש הקדשים ביום הכיפורים אלא גם בשעת ניסיון וז"ל: "לפי שבעת העקידה שהיה מקריב אברהם בנו להשי"ת, היה אז התגלות אלוקות כמו שהיה לכהן גדול ביום הכפורים לפני לפנים, שעל זה נאמר "וכל אדם לא יהיה באהל מועד" ופי' בירושלמי אפילו אותן שכתוב "פניהם פני אדם". 

לכן לא היה יכול להיות אז המלאך על ההר, ולכן קרא אליו מן השמים, וכן אמרו במדרש (בראשית רבה נה,י) שאברהם היה ככהן גדול בעת העקידה, ולכן לא היו יכולים המלאכים לבוא שמה, ודו"ק בזה, וזה שאמר "אשר יאמר היום בהר ד' יראה".

התורה מלמדת אותנו כי בעת נסיון קושי ואתגר, אנחנו מתעלים למדרגות רוחניות קדושות ונעלות, באותם רגעי אינטימיות רוחנית שהאדם בונה את עצמו אל לשום בריה להפריע ולהיות נוכח, אלו רגעים קדושים שרק האדם והקב"ה נמצאים בהם, באותה השעה שהאדם מתקרב להקב"ה עת מערכת היחסים בינו לבין קונו נרקמת לה בקומה נוספת, אלו רגעים שהופכים את האדם לכהן גדול ובאותה העת רק הקב"ה נמצא שם.

יום הכיפורים הוא אכן יום קדוש ונשגב אך דווקא עכשיו במחצית השנה כאשר אנו רחוקים מיום הכיפורים עלינו לדעת כי בכל שעת ניסיון וקושי כאשר אנו צריכים לאזור עוז ורוח גבורה במלחמת היצר, אנו זוכים לקרבה וקדושה נשגבת בזמן הכי קדוש במקום הכי קדוש וכאדם הכי קדוש, ככהן גדול ביום הכיפורים בבית קדש הקדשים.

הידיעה כי הקב"ה מעוניין להיות אתך לבד בשעת ניסיון ואתגר, מוסיפה גבורה עוז רוח ועוצמה כבירה, בכדי לעמוד בניסיון ובצוק העיתים.

שבוע טוב ומבורך!